<h1>אבודרהם סדר תפילת (חג) הסוכות</h1>
<h2>דף קד.</h2>
ובמוצאי יום טוב מבדילין בתפילה, וכן על הכוס, כמו שמבדילין במוצאי שבת, אלא שאין אומר אליהו הנביא, וגם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים. ואם חל אחד מן המועדים במוצאי שבת, מוסיף באתה בחרתנו, כשיגיע עד ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ותודיענו התחיל בלשון דעה, על שם שתקנו תפילה זו במקום ברכת דעה. ועל שם שפורשין מן השבת, שנאמר בו (נחמיה ט', י"ד) ואת שבת קדשך הודעת. משפטי צדקך, על שם (תהלים קי"ט, קס"ד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ובשבת מתפללין שבע ברכות. ולכן אמר משפטי צדקך במוצאי שבת, כלומר היום הללנוך בשבע ברכות, שהן משפטי צדקך. ותלמדנו לעשות חוקי רצונך, כלומר, בזמן מתן תורה, והוא על שם (שם קי"ט, י"ב) למדני חוקיך. ואמר רצונך, על שם (שם קמ"ג, י') למדנו לעשות רצונך וגו'. ותתן לנו ה' אלהינו באהבה משפטים ישרים ותורות אמת, חוקים ומצות טובים, פסוק הוא, שנאמר (שם ט', י"ג) ועל הר סיני ירדת (ודברת) [ודבר] עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים, וכתיב (שם ט', י"ד) ואת שבת קדשך הודעת להם מצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך. ותנחילנו זמני ששון, לא נקרא יום טוב זמן, אלא מדברי רבותינו ז"ל, או מתרגום מועד זמנא. זמני ששון ומועדי קודש וחגי נדבה, על שם (זכריה ח', י"ט) לששון ולשמחה ולמועדים טובים. וכתיב (יחזקאל מ"ו, י"א) ובחגים ובמועדים. ואפשר שהזכיר שלוש לשונות אלו, כנגד שלושה דברים שנצטוו ישראל בעלותם, והם, ראיה, חגיגה, ושמחה. זמני ששון, כנגד שלמי שמחה. ומועדי קודש, כנגד עולת ראיה, שהיא כולה לגבוה. וחגי נדבה, כנגד שלמי חגיגה. ותורישנו קדושת שבת, אמר לשון קדושה, על שם ואת שבת קדשך הודעת להם, והיא ירושה לנו, שנאמר לדורותם (שמות ל"א, ט"ז). וכבוד מועד וחגיגת הרגל, שקרבן חגיגה היו מביאים ברגל, בזמן שבית המקדש קיים, שנאמר (דברים כ"ז, ז') וזבחת שלמים, ואכלת שם ושמחת, שאין שמחה אלא בבשר, וכתיב (שם ט"ז, י"ד) ושמחת בחגך. וסימן לותודיענו ל' מ' נ' י' (ממסך), למוד, מתנה, נחלה, ירשה. למוד, ותלמדנו. מתנה, ותתן לנו. נחלה, ותנחילנו. ירושה, ותורישנו. ואבן הירחי תיקן להוסיף כאן ותבדילנו ה' אלהינו מן העמים אשר על פני האדמה, כי אתה הבדלת בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו'. והן שבע הבדלות, וישר בעיני, כי למה אין אומר כאן שבע הבדלות, כמו שאומר בהבדלה, ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת, כמו שכתבנו בסדר לילי הפסח. ולכך צריך לאמרו גם כן בכאן. ואומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים וכו', וגומר התפילה, ואחר כך מבדיל שליח צבור בבית הכנסת, והסימן יקנה"ז, ובסדר ליל הפסח ביארנוהו היטב.
